איך לדבר עם ההורים על הסיסמאות שלהם (בלי שזה יהיה מביך)

· 6 דקות קריאה

אתם יודעים שכדאי לשאול. אם יקרה משהו לאחד ההורים, תצטרכו את קוד הגישה לטלפון, את המייל ואת רשימת החשבונות שלהם. אבל השאלה ״אפשר לקבל את הסיסמאות שלכם?״ נשמעת כמו תכנון הלוויה שלכם. הנה איך לנהל את השיחה כך שתרגיש כמו עזרה, לא כמו השתלטות.

למה זה חשוב, ולמה כל כך מעט אנשים עושים את זה

בסקר של 1Password עם Willful ו-Trust & Will משנת 2021, רק 36% מבני דור המילניום ידעו את הסיסמאות המקוונות של ההורים שלהם או שהייתה להם גישה אליהן. הפער בדרך כלל אינו חוסר אמון. הוא פשוט שאף אחד לא רוצה להעלות את הנושא.

התחילו מהסיבה הנכונה

פתחו במשהו שאינו מוות. כמה פתיחות טובות:

לעשות את שלכם קודם זו הגישה הכי מרככת: זה הופך את זה להרגל משפחתי, ולא למשהו שאתם מבקשים מהם.

מה לומר, ומה לא לבקש

אל תבקשו את הסיסמאות עצמן. זה החלק שמרגיש כמו השתלטות, ואתם לא צריכים אותן היום. בקשו במקום זה שלושה דברים:

  1. רשימה של מה שקיים: בנקים, פנסיות, ביטוח, מייל, תמונות, מינויים. רשימת הבדיקה לירושה דיגיטלית שלנו עושה את זה קל.
  2. איפה נשמרות הסיסמאות, ואיך תגיעו אליהן אם צריך.
  3. מה הם רוצים שיקרה עם כל חשבון: לשמור, להוריד, להנציח או לסגור.

משפט שימושי: ״אני לא רוצה לראות את הסיסמאות שלכם. אני רק רוצה לדעת איפה הן יהיו אם אי פעם תצטרכו את העזרה שלי.״

הפכו את זה למעשי: עשו את זה יחד

בחרו אחר צהריים, תביאו תה, ועשו את הדברים הקלים בטלפון שלהם:

כבדו את הפרטיות שלהם

הורים רבים חוששים, ובצדק, שהילדים יקראו את ההודעות או המיילים שלהם בעודם בחיים. הרגיעו אותם שהמטרה היא גישה כשצריך אותה, לא עכשיו. כלים שנפתחים רק אחרי תקופת המתנה, או אחרי שאושר מוות, תוכננו בדיוק בשביל זה, והם עוזרים להורים רבים לומר כן.

אם הם אומרים ״לא עכשיו״

איפה Heritkey נכנס לתמונה

אנחנו בונים את Heritkey בשביל משפחות שמנהלות בדיוק את השיחה הזו. ההורים שלכם ממלאים כספת מוצפנת בקצב שלהם, עם טקסט גדול וכפתורים פשוטים, ובוחרים אתכם כיורשים. אתם יודעים שהכספת קיימת, אבל לא יכולים לראות מה בתוכה. אם אי פעם תצטרכו אותה, תבקשו גישה; אם הם לא יסרבו בתוך תקופת ההמתנה שבחרו, היא תיפתח. הם נשארים בשליטה כל הזמן. ראו איך Heritkey עובד.

מקורות