מה קורה לסיסמאות שלכם אחרי המוות?
לרובנו יש עשרות חשבונות, מדוא״ל ובנק ועד תמונות ומינויים, ואף אחד אחר לא יודע את הסיסמאות. כשאדם נפטר, הסיסמאות האלה לא עוברות למשפחה באופן אוטומטי. הנה מה שקורה בפועל, ואיך להיערך לכך כל עוד אפשר.
התשובה הקצרה: שום דבר לא קורה אוטומטית
החשבונות נשארים נעולים. לכל חברה יש תהליך משלה, שבדרך כלל דורש תעודת פטירה והוכחה לכך שמגיש הבקשה מנהל את העיזבון או קרוב משפחה מדרגה ראשונה. אפשר להפוך חלק מהחשבונות לחשבונות הנצחה או לסגור אותם, מעטים ניתנים להעברה, ורבים אי אפשר לפתוח בכלל. אימות דו-שלבי מקשה עוד יותר: אם הקודים נשלחים לטלפון של האדם שנפטר ואיש אינו יכול לפתוח אותו, המשפחה עלולה להישאר בחוץ גם עם הסיסמה הנכונה.
מה הפלטפורמות הגדולות מציעות
Apple: איש קשר לירושה
אפשר להגדיר איש קשר לירושה אחד או יותר. לאחר מותכם, איש הקשר לירושה יכול להשתמש במפתח הגישה שקיבל מכם, יחד עם תעודת פטירה, כדי לבקש גישה לנתונים שלכם ב-iCloud: תמונות, הודעות, פתקים, קבצים, אנשי קשר, לוחות שנה וגיבויים של המכשירים. Apple ברורה לגבי הפער: סיסמאות השמורות במחזיק המפתחות של iCloud, פרטי תשלום ותוכן שנרכש אינם כלולים, והגישה מוגבלת בזמן.
Google: מנהל החשבונות הלא פעילים
אתם בוחרים מתי החשבון ייחשב לא פעיל (אחרי 3, 6, 12 או 18 חודשים ללא שימוש). Google מזהירה קודם אתכם, אחר כך מודיעה לעד 10 אנשי קשר מהימנים ויכולה לשתף איתם את הנתונים שבחרתם, כמו תמונות, הודעות דוא״ל או מסמכים. זה מכסה את נתוני Google שלכם, לא את הסיסמאות לכל השאר.
מנהלי סיסמאות: גישה בשעת חירום
חלק ממנהלי הסיסמאות מאפשרים להגדיר איש קשר לשעת חירום. ב-Bitwarden, למשל, איש קשר מהימן יכול לבקש גישה לכספת שלכם; אם לא תדחו את הבקשה בתוך תקופת ההמתנה שהגדרתם, הגישה ניתנת. זה עובד היטב, אבל רק אם הסיסמאות כבר שמורות אצלכם באותו מנהל סיסמאות והכול הוגדר מראש.
רשתות חברתיות
פייסבוק מאפשרת לבחור איש קשר לירושה שיטפל בפרופיל הנצחה, אבל האדם הזה לא יכול להתחבר בשמכם או לקרוא את ההודעות שלכם. רשתות אחרות מציעות לפי בקשה מצב הנצחה או מחיקה.
הפער: הסיסמאות עצמן
יחד, הכלים האלה משאירים חור. איש הקשר לירושה של Apple לא מעביר סיסמאות. הכלי של Google מכסה רק את Google. מנהל סיסמאות עוזר רק אם משתמשים בו, ורבים, במיוחד בני משפחה מבוגרים, לא משתמשים. התוצאה היא הרשימה המוכרת על נייר במגירה: קל לאבד אותה, קל לאדם הלא נכון למצוא אותה, ובדרך כלל היא לא מעודכנת.
איך להשאיר גישה בבטחה, בחמישה שלבים
- ערכו רשימה. רשמו את החשבונות שלכם, למה כל אחד משמש ומה צריך לקרות איתו: לשמור, להעביר, להוריד את הנתונים או לסגור. התחילו מהדוא״ל, כי הוא המפתח לאיפוס כל השאר.
- החליטו איפה המידע יישמר. מנהל סיסמאות עם גישת חירום, מכתב חתום אצל עורך דין או נוטריון, או כספת מוצפנת שנועדה להעברה. הימנעו מקבצים לא מוצפנים במחשב.
- קבעו את האנשים. החליטו למי תהיה גישה למה. זה לא חייב להיות אותו אדם לכל דבר.
- חשבו על אימות דו-שלבי. שמרו את קודי הגיבוי של החשבונות החשובים יחד עם הסיסמאות, וודאו שמישהו יכול לפתוח את הטלפון שלכם או יודע איפה הקודים.
- שמרו על עדכניות. הגדירו תזכורת שנתית. רשימה לא מעודכנת יוצרת כמעט אותן בעיות כמו היעדר רשימה.
מה לא לעשות
- אל תכתבו סיסמאות בצוואה. במדינות רבות צוואה הופכת למסמך ציבורי אחרי קיומה, והסיסמאות משתנות הרבה לפני הצוואה.
- אל תשמרו רשימה בטקסט גלוי בטלפון או במחשב. מי שמשיג את המכשיר משיג הכול.
- אל תבקשו מהמשפחה להתחבר לחשבונות הבנק שלכם בשמכם. לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים יש תהליכים משלהם במקרה פטירה, ומי שמנהל את העיזבון צריך להשתמש בהם. מה שהמשפחה צריכה הוא רשימת החשבונות ואנשי הקשר הנכונים.